השבוע פורסם כתבה על תופעה מדאיגה בקרב סטודנטים לרפואה שלמדו בחו"ל ומתקשים לעבור את בחינות ההסמכה בארץ. התופעה שכעת בחקירה במשטרה וגם מטעם משרד הבריאות, חשפה שאותם סטודנטים לרפואה, שלפי החשד נכשלו במספר ניסיונות קודמים, שילמו עשרות אלפי שקלים לאנשי רשת פלילית – בהם רופאים ותיקים וגורמים נוספים – כדי לקבל גישה למבחנים באמצעות אמצעי ריגול מתקדמים. המשטרה חושדת כי הרשת פעלה מתוך דירות בדרום ובמרכז הארץ, כאשר חבריה סיפקו לנבחנים ציוד אלקטרוני מתקדם שסייע להם לעבור את המבחן במרמה. (בנקודה זו, אעשה אתנחתא תרבותית להמליץ על הסרט הכורדי "המבחן" של הבמאי שווקאט אמין קורקי).
לצד כתבה זו, תפסה את עיני כתבה נוספת על כתב אישום חמור שהוגש כנגד שלושה נאשמים שהפעילו מערך מתוחכם של הונאות במבחני התיאוריה בנהיגה. השלושה מואשמים שסייעו ליותר מ-20 נבחנים לקבל במרמה תוצאת "עבר" במבחני תיאוריה בתמורה לאלפי שקלים, בכך שציידו את הנבחנים באוזניית בלוטות' זעירה טרם כניסתם למכון הבחינה, דרכה יכלו להאזין לשאלות ולקבל את התשובות הנכונות. (https://www.ice.co.il/law/news/article/1052757)
ואם לא די בכך, אז גם ניצב במשטרה ביקש מפקודה לכתוב עבורו עבודות אקדמיות כדי לקבל הסמכה לקורס בו השתתף. במח"ש אמנם קבעו שהתנהלות זו של הקצין הבכיר אינה תואמת את הסטנדרטים האתיים והמקצועיים המצופים משוטרים בכלל ומקציני משטרה בכירים בפרט. אולם הוחלט לסגור את התיק במישור הפלילי ולהמליץ על העמדתו של הקצין הבכיר לדין משמעתי בלבד. (https://www.ice.co.il/law/news/article/1052757)
אבל לא רק סטודנטים לרפואה ושוטרים עצלנים מוצאים את עצמם בכותרות. גם עו"ד הצטרפו לחגיגה: השבוע פרסם בית המשפט העליון פסק דין בעתירה שהוגשה נגד בית הדין השרעי בעכו. לעתירה צורפו לא פחות מ־36 פסקי דין של בית המשפט העליון, מהם 5 שכלל אינם קיימים, והיתר לא קשורים להליך שבנדון.. מסתבר שהעתירה נכתבה בידי AI ולא נבדקה כלל על ידי עו"ד שהגישו אותה.
פסק הדין של השופטת כנפי-שטייניץ מתרכז בסכנות הטכנולוגיה ואחריות עורכי הדין. הטכנולוגיה נתפסת ככלי ניטרלי אך מדובר בכלי שעלול לייצר עובדות שקריות, תודעה כוזבת ומראית עין של דוקטרינות משפטיות תקפות. עורכי הדין המשתמשים בטכנולוגיית AI נחזים להיות תמי לב וללא כוונה להטעות. אך פסק הדין כוון לאותם עורכי הדין שלא בודקים, לא חוקרים ומגישים כתבי טענות - כאילו הם בקורס של משטרת ישראל.
ולעניין אחריות עורכי הדין. ועדת האתיקה הארצית של הלשכה התריעה בגילוי דעת על הסיכונים בכלי AI. בנוסף לסיכון של זליגת מידע אישי ופגיעה בפרטיותו של הלקוח שפרטיו מוזנים למערכות של כלי הבינה המלאכותית, הרי שהסיכון המרכזי לעורכי הדין הוא שיבוש מהותי של כתבי הטענות שמכריעים את ההליך. "עורך דין המגיש כתב בית דין שתוכנו בדוי מועל בחובותיו כלפי בעל הדין שאותו הוא מייצג, כלפי בית המשפט, כלפי הצד שכנגד וכלפי מקצוע עריכת הדין", קבעה השופטת כנפי-שטייניץ.
השופטת סקרה את הכלים שיש לבתי המשפט להתמודד עם התקלות האלה, במקרה שהוא מזהה שימוש פסול ב-AI: מחיקה או סילוק על הסף של תביעה המבוססת על פייק; הטלת הוצאות אישיות על עורך הדין ואפילו העמדתו לדין משמעתי על הפרת חובתו שלא להטעות את בית המשפט.
ולסיום, קליפ מתוך טורניר שח משנת 2023 שם חשד אלוף העולם מגנוס קרלסון שיריבו מרמה. יותר מאוחר, עלה החשד שיריבו תחב צעצוע מין זעיר לישבנו וקיבל אותות לגבי מהלכי המשחק. הדבר הוכחש נמרצות אך השמועות עדיין רצות..
Commentaires