מיסים וקריפטו - המדריך למשקיע המבקש להפקיד את רווחי הקריפטו שלו בבנק בישראל

"יש לי לקוח בשבילכן. מקרה פשוט" אמר לנו רואה החשבון, "הוא מבקש לממש קריפטו ולהפקיד בחשבון שלו בארץ. אמרתי לו שידבר אתכן".

שמחנו, סופסוף מקרה פשוט.

יעל ישבה מולי על הכסא הגבוה ולגמה מהקפה הקר בזמן שפרסתי (שוב) את משנתי הסדורה. המילים "גורם חיצוני, מקצועי ואמין על הבנק" לא העבירו בה את הרטט המקווה, וראיתי את מבטה הולך ומזדגג ככל שהפלאתי בתיאור הרשום בגוף חוות הדעת שהכנו, על התנאים שקבע בית המשפט, עמדת היועץ המשפטי לממשלה מול חוזרי בנק ישראל.

"תיזהרי שהקש לא יכנס לך לעין" מלמלתי כשראיתי את ראשה נשמט לכיוון צלוחית העוגיות שהתעקשתי להזמין. היא הזדקפה באחת ואמרה, "עזבי עכשיו, מה עושים עם הלקוח?"

הבטתי בערגה בעוגיה האחרונה שנותרה בצלוחית, במבטה העייף של יעל, נאנחתי והתחלנו לנתח את המקרה.

בשבוע שעבר פנה אלינו לקוח שדומה במאפייניו לקהל הלקוחות שלנו: הייטקיסט, שהבין מהר יותר מכולם את החדשנות הטכנולגית שבעולם הנכסים הדיגיטליים (ובמילים פשוטות, קריפטו) והשקיע סכום לא גדול במספר מטבעות קריפטו דרך זירת מסחר בחו"ל.

במהלך השנים שחלפו מאז ההשקעה הראשונה, הלקוח בחן את הטכנולוגיות החדשות והאפשרויות הטמונות בהן, לצד העליות המטאוריות והנפילות החדות בשערי המטבעות. בסופו של דבר, הוא פנה אלינו לסייע לו לממש את רווחיו ולהפקיד אותם בחשבון הבנק שלו בארץ.

עולם הקריפטו מעורר – ובצדק – הרבה מאד חששות אצל הרגולטורים בארץ ובעולם, ובעיקר ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ובבנק ישראל. לצד הפוטנציאל הטכנולוגי העצום הטמון בחלק ממטבעות הקריפטו, אנו קוראים חדשות לבקרים על השימוש של עבריינים במטבעות אלה לשם העברת כספים שהשיגו מביצוע עבירות חמורות – כמו מימון פעילות טרור, סמים, סחר בבני אדם ועוד - לאנשים עלומים ברחבי העולם.

בדרך זו, יכול תחום הקריפטו לשמש אמצעי מתוחכם להלבנת כספי עבירה והעברתם ללא כל אפשרות מעקב אחר זהות הגורם המעביר והמקבל.

במצב דברים זה, עומדות רשויות המדינה והמערכת הבנקאית כחומה בצורה מול האפשרות שכספים שמקורם לא ברור, יחדרו לתוך המערכת הפיננסית הלגיטימית ויתערבבו בה.

ישראל, שעמלה שנים רבות ובהצלחה כבירה, לצאת מרשימת המדינות בסיכון להלבנת הון, מהווה היום גורם מוביל בארגון Financial Action Task Force (FATF) בקביעת הכללים במלחמה בהלבנת הון.

אולם שימוש בטכנולוגיות חדשות לפעילות עבריינית הוא לא דבר חדש. חלק מאיתנו עוד זוכרים את ימי תחילת האינטרנט שהחיבור למודם היה איטי ויקר, ועיקר הפעילות התמקד בגלישה בפורומים. המשתמשים הוזהרו תכופות מהאמצעי החדש להפצת פורנוגרפיה או ממסירת פרטים אישיים, והמחשבה שנשלח כסף לאדם זר בצד השני של העולם תמורת מוצר שהוא הבטיח לשלוח לנו בדואר, נראתה לנו אז דמיונית במקרה הטוב, או נסיון לתרמית במקרה הרע.

והנה תוך כמה שנים, התפתחו זירות מסחר רבות וחברות כמו איביי ואמזון צמחו ופרחו, ורשת האינטרנט ככלי להתקשרות חברתית ועסקית הפכה לחלק אינטגרלי מחיינו.

ובחזרה לעולם הקריפטו של ימינו. כאן החששות להלבנת הון של כספים שמקורם בעבירה הם אמיתיים והמערכת הרגולטורית והפיננסית עומדות בפני מלחמה עיקשת למנוע בכל מחיר חדירה והטמעה של כספי עבירה אל תוך המערכת הפיננסית הלגיטימית.

אבל בדומה למצב של ראשית האינטרנט, ישנם אנשים שנמשכו לחדשנות הטכנולוגית שבקריפטו. אלה נקראים באנגלית early adopters ,"המאמצים המוקדמים", שהם בדרך כלל חברות או יחידים שמנסים ובודקים מוצר חדש או טכנולוגיה חדשה הרבה לפני כולם.

כישראלים, אנחנו בולטים מאד בקבוצת ה- innovators שהיא הקטגוריה הראשונה של "המאמצים המוקדמים": תחום הפינטק בארץ מתברך בחברות רבות ובטכנולוגיות מעולות שנרכשות על ידי חברות בינלאומיות שמזהות את היתרון הישראלי ביזמות וחדשנות בתחום הפיננסי.

בקטגוריה השניה נמצא הלקוח שלנו: ידענותו המקצועית יחד עם חוש לחדשנות והרפתקנות, הביאו אותו לפני כ- 6 שנים להשקיע סכום קטן יחסית מכספו בטכנולוגיה החדשה של מטבעות קריפטו.

היה לו רק מה להרוויח – הוא ניסה את הפלטפורמות השונות, קנה ומכר, וקיווה שאם יאומץ בעתיד, יהנה מעליית שערי המטבעות.

חברות ויחידים כמו הלקוח שלנו, הם מקור גאוותנו בשיחות ימי שישי, כשאנחנו מדברים על עוד הצלחה של ההיי טק הישראלי, הקטר של המשק, המוח הישראלי שיודע לשלב ידע ותחכום כדי להתגבר על כל מכשול.

בדומה ללקוח שלנו, ישנם רבבות אנשים שמחזיקים מטבעות קריפטו שערכם נסק בשנים האחרונות ורצונם לממש את הרווחים ולהפקידם בחשבונות הבנק שלהם בארץ.

המקור של הכספים ששימשו לרכישת המטבעות הוא לגיטימי, ואף לרוב יצאו מחשבון בנק בארץ בדרך כלל בהעברה בנקאית או באמצעות בכרטיס אשראי.

היום קיימות מספר זירות מסחר בארץ ובחו"ל שהן מוסדרות, כלומר, פועלות תחת פיקוח רגולטורי. אולם רבבות ישראלים רכשו בשנים האחרונות מטבעות קריפטו בזירות מסחר לא מוסדרות, לרוב כי זאת היתה הזירה הזולה ביותר, הפתוחה בפני ישראלים, או עם מגוון המטבעות הגדול ביותר, ולא בוצע הליך שנקרא Know Your Client (KYC) "הכר את הלקוח".

הליך זה הוא העוגן של תורת הלחימה בהלבנת הון, הבודק את מקור הכספים ואת מיהות הלקוח. בתי המשפט בארץ מנו שורה של תנאים נוספים שהצטרפו לכללי KYC, לקביעת תנאי הסף עבור לקוח המבקש להפקיד את רווחיו מקריפטו בחשבון שלו בארץ.

הפסיקה קבעה כי לצד התנאים הבודקים את מקור הכספים ומעקב אחר הפעולות בארנק הדיגיטלי, לקוח יוכל להפקיד את רווחי הקריפטו שלו בבנק, רק אם ינתן "אישור על ידי גורם חיצוני (שאינו הלקוח-המבקש) בעל המומחיות הנדרשת ואמינות להנחת דעתו של הבנק" וכן אישור כי הלקוח דיווח על רווחים אלה לרשות המסים, שגם הוא הכרחי בתהליך מול הבנקים.

לקראת הכנת חוות דעת של פעילות הלקוח, שמיועדת לבנק בארץ, הצוות שלנו עורך בין היתר, ניתוח של נתיב הכסף ששימש לרכישת הקריפטו, ניתוח של זירות המסחר והפעולות שביצע הלקוח בזירות ובחינת הדגלים האדומים שיכולים לקום מפעילות הלקוח בתחום הקריפטו.

לצד כל אלה, אנו פועלים עבור הלקוח גם מול רשות המסים על מנת להסדיר את תשלום המס המגיע ממימוש רווחי הקריפטו.

"אז מה?" שאלה יעל, "נראה לך שהפעם זה באמת מקרה פשוט?"

ניסיתי לנתק מבט מהצלוחית.

"מקווה", עניתי קצרות והושטתי יד לעבר העוגיה האחרונה.