לא המפתחות שלך, לא הקריפטו שלך
הלל היה טיפוס נינוח – כוס קפה, פודקאסט על כלכלה, אולי איזו קנייה קטנה של קריפטו. אבל אז הגיע היום שבו דפקו לו על הדלת.
"הלל", שאל הגבר הגבוה בדלת, ששלף מכיסו מסמך רשמי.
"כן?"
"יש לנו צו נגדך."
הלל השתומם. "סליחה?"
"יש לנו בסיס לחשדות נגדך. איפה הארנק הדיגיטלי שלך. יש בו ביטקוין, והוא קשור לחקירה."
הלל חייך בחצי פה. "אני לא חושב שאתם מבינים איך זה עובד."
הם הבינו. או לפחות חשבו שהם מבינים. הם לקחו את המחשב שלו, את הטלפון, ואפילו רשימות ישנות ששרבט במחברת. אבל הבעיה היתה שהם לא תפסו את הדבר החשוב באמת – גרעין השחזור (Seed Phrase).
ככה זה בעולם הקריפטו. אם יש לך ארנק אבל אין לך את גרעין השחזור – הכסף נעלם לנצח.
ואם יש לך את הגרעין? הכסף שלך, לא משנה איפה המכשיר הפיזי.
זה מה שהלל ניסה להסביר בבית המשפט, אבל היה ברור שלא כולם דוברים את השפה הזאת.
החוקרים כבר לקחו לו את הלפטופ, את הטלפון, אפילו את הדיסק-און-קי שכבר לא עבד מאז 2015. עכשיו הם רצו עוד משהו.
"האמריקאים ביקשו," אמרו נציגי התביעה לשופט. "את גרעין השחזור. זה חלק מהחקירה."
הלל גיחך. אבל המדינה לא צחקה. מבחינתם, זה היה פשוט. יש חקירה, יש חשד, יש נכס דיגיטלי שקשור לעבירה, ויש חוקרים מעבר לים שמחכים למידע הזה.
בפסק הדין, בית המשפט הכריע: ביטקוין הוא נכס, הארנק הדיגיטלי הוא אמצעי גישה, וגרעין השחזור? הוא המפתח האמיתי, ומי שמחזיק בו שולט בנכס.
"גרעין השחזור הוא לא תפוס רגיל," פסק לבסוף השופט. "זה לא חפץ מוחשי. זה לא רשימה במחברת. זה מפתח. "המדינה מבקשת להעביר את גרעין השחזור לרשויות בארצות הברית," קבע השופט. "אני מבין את ההיגיון שמאחורי הבקשה. אבל יש בעיה אחת קטנה."
באולם שררה שקט. הלל הרגיש את הדופק שלו באזניו.
"גרעין השחזור," המשיך השופט, "הוא לא מסמך. הוא לא קובץ נתונים סטנדרטי. הוא ידע. אם יש לך אותו, יש לך גישה לנכס. ואם אין לך אותו? אין לך כלום.
"זה לא כמו מסמך שנתפס, זה פלט חקירתי. לא משהו שהיה שם לפני, אלא משהו שנוצר מתוך הנתונים. ואי אפשר להעביר תוצר כזה בלי פיקוח."
"אמנם יש חובת שיתוף פעולה בינלאומי," קבע השופט. "אבל יש גם חובת שמירה על זכויות הנחקר. אם המדינה מעבירה מידע, היא אחראית לוודא שלא ינוצל לרעה."
אפשר לשתף פעולה, אפשר להעביר חומרים, אבל רק עם התחייבויות ברורות, רק אם ברור שהדבר לא ישמש נגד החשוד מעבר למה שכבר נקבע.
בסוף, השופט פסק שזה מקרה ייחודי. לא תקדים, לא עיקרון שיחול על כל מידע שנאסף. רק כאן, רק עכשיו.
הלל הקשיב. הוא לא חייך, לא הגיב. אבל בתוך תוכו הוא ידע – זה עוד לא הסוף.
תשובות לשאלות מתוך החלטת השופט:
מהו ביטקוין לפי קביעת בית המשפט?
בית המשפט קובע כי ביטקוין הוא נכס פיננסי, ולא רק מטבע דיגיטלי. משמעות הדבר היא שניתן לתפוס אותו במסגרת הליכים משפטיים, אך השליטה האמיתית בו תלויה בגישה לגרעין השחזור.
מהו ארנק דיגיטלי לפי בית המשפט?
ארנק דיגיטלי הוא אמצעי טכני לניהול ואחסון ביטקוינים. הוא לא הנכס עצמו, אלא הכלי שבאמצעותו ניתן לשלוט בנכס ולבצע עסקאות.
מהו גרעין שחזור לפי בית המשפט?
גרעין השחזור (Seed Phrase) הוא המפתח הקריטי לשליטה בנכס הדיגיטלי. זהו קוד גיבוי המאפשר לשחזר את הארנק בכל מכשיר אחר ולהחזיר את הגישה לכספים, גם אם הארנק עצמו נתפס או נמחק.
בידי מי השליטה בגרעין השחזור לפי בית המשפט?
השליטה בגרעין השחזור נמצאת בידי מי שמחזיק בו בפועל. כלומר, אם המדינה תפסה את הארנק אבל לא את גרעין השחזור, היא לא באמת יכולה לגשת לכספים.
האם גרעין שחזור הוא נכס או זכות?
לפי בית המשפט, גרעין השחזור אינו נכס עצמאי, אלא זכות גישה לנכס (הביטקוין). מי שמחזיק בגרעין השחזור מחזיק במפתח לנכס, ולכן שליטה בו היא שליטה בפועל על הביטקוין.
6. האם המדינה רשאית להעביר את גרעין השחזור לידי הרשויות האמריקאיות?
בהתאם להחלטת השופט, המעמד של גרעין השחזור היה גורם משמעותי בדיון על העברת המידע לרשויות בארצות הברית. השופט קבע שמדובר במידע הנחשב לתוצר עיבוד חקירתי, כלומר, הוא לא חומר גלם גולמי שנתפס, אלא מסמך או מידע שנוצר על ידי רשויות החקירה בישראל, על בסיס החומר הגולמי.
גרעין השחזור אינו תפוס "רגיל" – השופט ציין כי בשונה ממסמכים מקוריים או ראיות חומריות שנתפסו במסגרת החקירה, גרעין השחזור הוא פלט דיגיטלי שמבוסס על עיבוד הנתונים שהתבצע בישראל. לכן, מבחינה משפטית, לא מדובר רק בשאלת החזרת תפוסים אלא בשאלת העברת מידע שהופק לאחר חקירה ראשונית.
שיתוף פעולה בינלאומי מחייב שיקול דעת מוגבר – מכיוון שהחומר אינו תפוס גולמי אלא עיבוד חקירתי, המדינה לא יכולה להעבירו באופן אוטומטי, אלא עליה להפעיל אמות מידה מחמירות יותר מאשר בהעברת תפוסים רגילים.
העברת המידע מחייבת פיקוח הדוק – נקבע כי המידע יועבר לאמריקאים רק בכפוף להבטחה מפורשת שהוא לא יעשה בו שימוש נגד החשודים מעבר למטרות שנקבעו בבקשה המקורית. השופט קבע כי ישראל מחויבת לוודא שהחומר לא ינוצל לרעה או יועבר לגורמים נוספים.
השלכות ההחלטה – השופט הדגיש כי ההכרעה אינה תקדים גורף המתיר העברת מידע מעובד לכל דורש, אלא החלטה ייחודית למקרה הנוכחי, שבו יש אינטרס ציבורי מובהק לשיתוף פעולה עם רשויות אכיפה זרות.
מסקנה
החלטת השופט מאפשרת שיתוף פעולה בינלאומי והעברת המידע לרשויות האמריקאיות בהתאם להסכמים בינלאומיים. עם זאת, היא מבדילה בין ראיות שנתפסו לבין מידע מעובד ומטילה חובות נוספות על המדינה כדי להבטיח שמירה על זכויות החשודים.
Comments